פסק-דין בתיק ב"ל 54634-11-10

1.         זכאותה של גב' יפה גוירץ ( "התובעת") לקבלת קצבת שאירים בהתאם לפרק יא (ביטוח זקנה וביטוח שאירים) ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ( "החוק"), בוטלה על-ידי המוסד לביטוח לאומי ( "הנתבע") החל מחודש 01.09.00.

            במכתביו מיום 24.05.07 ומיום 27.05.07 (נספחים לכתב ההגנה), נימק הנתבע את סיבת הדחייה בכך שבתאריך 05.08.00 עודכן מצבה האישי של התובעת ל"ידועה בציבור" ולפיכך פקעה זכאותה לקצבה. כתוצאה מפקיעת זכאותה נצטבר לתובעת חוב בגין קבלת קצבת שאירים שלא כדין.

הרקע להגשת התביעה

2.         העובדות שלהלן מוסכמות על הצדדים (ש' 10-22 עמ' 1; ש' 5 עמ' 2, פר' 03.04.11):

            א.        התובעת התאלמנה בשנת 1992 ומאז קיבלה קצבת שאירים;

ב.         התובעת ידועה בציבור של מר עמוס לב רן החל משנת 2000 ועד היום. לשניים נולדה בת משותפת באוגוסט 2000. משכך, קבע הנתבע כי מיום 01.09.00 ( "יום פקיעת הזכאות") ואילך שונה מעמדה האישי לידועה בציבור;

ג.         אין חולק כי התובעת לא הודיעה לנתבע על היותה ידועה בציבור; נעיר כי המידע בדבר היותה של התובעת ידועה בציבור נתגלה לנתבע כתוצאה מחקירה שערך בעניינה אשר נסתיימה ביום 15.05.07 (נספח לכתב ההגנה);

ד.         התובעת המשיכה לקבל קצבת שאירים עד שנת 2007. בתאריכים 24.05.07 ו-27.05.07 (נספחים לכתב ההגנה) שלח הנתבע לתובעת הודעה מטעמו ובה הודע לה על פקיעת זכאותה רטרואקטיבית החל מיום 01.09.00 וזאת לנוכח השינוי במעמדה האישי.

[ההודעה בדבר חובה של התובעת הוצאה שבוע לאחר מתן פסק דין בעניין ב עניין בוארון - נרחיב בהמשך- ר.כ].

ה.        לאור פקיעת זכאותה של התובעת רטרואקטיבית נצטבר לחובתה חוב בגין קצבת שאירים שקיבלה שלא כדין מיום 01.09.00 ועד לינואר 2007. מחוב זה קוזזו מענקי הנישואין להם זכאית התובעת. עוד קיזז הנתבע מקצבת הילדים על חשבון החוב שנוצר;

            יוער, כי לתביעה דנן קדמה תביעה קודמת שהוגשה במסגרת תיק בל 1239/08 אשר נמחקה בפסק דין מיום 07.04.10 שתוקן בהחלטה מיום 26.04.10, באופן שנקבע כי התובעת תוכל לחדש את תביעתה בכפוף להכרעה ב בג"ץ בוארון [אשר ידון בהרחבה להלן- ר.כ] (נספח לכתב ההגנה).

3.         השאלות העומדות לפתחנו בתיק זה הן-

א.        מהו המועד בו רשאי היה הנתבע להפקיע את זכאותה של התובעת לתשלום קצבת השאירים.

ב.         האם פקיעת הזכאות יכול שתחול רטרואקטיבית, ואם כן - מהו המועד ממנו ואילך יש לשלול את קצבתה.

            משהסוגיות העומדות לדיון הן סוגיות משפטיות, ביקשו הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב, וכך עשו (החלטה מיום 03.04.11).

            ב"כ התובעת נשא עיניו לעבר פסק-דין בתיק עב"ל 98-08 יחיאל נ' המל"ל (ניתן ביום 16.10.12) ( "עניין יחיאל"), אשר לשיטתו עשוי היה לייתר את ההכרעה בתיק זה (ש' 8-9 עמ' 2, פר' 03.04.11). ואולם, מהודעות הצדדים שהוגשו לאחר מתן פסק-הדין עולה כי אין הם תמימי דעים באשר למסקנות העולות ממנו (ראו החלטת בית-הדין מיום 23.11.12), ואין בפסק-הדין כדי ליישב את המחלוקות שביניהם, לפיכך אין מנוס מליתן הכרעתנו בתיק זה.

טענות הצדדים:

4.         התובעת טוענת כי הפסקת קצבת השאירים שלה הינה תוצאה של שינוי בחקיקה, וכי כספי הקצבה הינם כספים עליהם הסתמכה ועשתה בהם שימוש לצורך מחייתה. בנסיבות אלו, טוענת היא, היה רשאי הנתבע להחיל את השינוי החקיקתי למפרע ורטרואקטיבית, לכל היותר, למשך שנה.

            התובעת טוענת עוד כי ההלכה המחייבת בסוגיה העומדת לדיון נפסקה ב עניין פריימן שניתן בחודש 3/07, ורק לאחר מכן שונתה ולפיכך לא ניתן להחילה קודם למועד מתן פסק-הדין האמור.